אומנויות לחימה ושיפור הביטחון העצמי

מתי החוג הופך לדרך חיים?

כאדם שעוסק באומנויות לחימה שנים רבות, ניסיתי יותר מפעם אחת להבין מתי מגיע הרגע שהחוג הופך לדרך חיים? ומתי דרך החיים הזו מתחילה לשנות אותך מבחינה פיזית, נפשית, רוחנית ורגשית? וכיצד בדיוק הדרך הזו מסייעת לביטחון העצמי שלי?
ביטחון עצמי הינו נכונות של אדם להכיר ביכולות שלו להתמודד עם אתגרים הבסיסיים בחיים, כמו גם בחולשות שלו, ולהשלים איתן – להיות שלם גם אם אתה לא מושלם.
סוקרטס: כתב "דע את עצמך"   Know yourself... ופרשני חז"ל בחוכמתם קבעו: "רק אדם המכיר עצמו לפני ולפנים מסוגל לבנות חשיבה אחרת להתייחסות לעצמו ולמציאות הסובבת אותו".
הכרת עצמך -  קשורה בקשר ישיר ליכולת של לצמצם את הפער בין מי שאתה חושב שאתה למי שאתה באמת. וככל שהפער הזה קטן יותר המודעות העצמית גבוהה יותר והיא זו שמאפשרת לך להמשיך ולהתפתח.

אין באמת שלבים שמגיעים אחד אחרי השני, הדברים שזורים אחד בשני, מתפתחים ומתעצמים לאורך שנות האימון שבסופו של דבר מיצרים מעין עמוד שדרה פנימי שמוקרן לסביבה שאנו נמצאים בה.

ביטחון ביכולות שלך - בשלב הראשון באדם שעוסק באומנויות לחימה והגנה עצמית קיימת הידיעה שהוא מסוגל להגן על עצמו – אדם שמרגיש בטוח ביכולת שלו להגן על עצמו, גם מרגיש בטוח בהרבה סיטואציות בחייו.

מסוגלות עצמית - לאחר מכן אנו למדים שבתהליך האימון אנו משיגים מטרות, כל אחד ואחת עם המטרות שלו, האחד רוצה לעשות טכניקה טובה יותר, השנייה רוצה להתמודד עם יריבים חזקים וגדולים יותר והשלישי רוצה לשפר את היכולות הגופניות שלו. השגת המטרות האלה מפתחת את המסוגלות העצמית שהיא חלק נכבד בביטחון העצמי.

משמעות האימון הפיזי - אימוני הכושר והכוח מאפשרים לאדם להרגיש טוב עם עצמו ועם הגוף שלו, התחושה של שריר חזק, יציבה נכונה, נשימה טובה, גמישות וכו' הם נדבך חשוב מאוד בביטחון העצמי.

התמודדות עם לחץ – באומנויות לחימה לחץ קיים, החל מתחרויות פנימיות, אליפויות ארציות או רנדורי בעצימות גבוהה וכו'. כל אלה מאלצים את האדם להתמודד במספר מישורים, החל מהיכולות הגופניות שלו, האמונה בעצמו, ההתמודדות עם הפסדים ובדיוק במקומות האלה מגיעה האמונה בעצמך.

אינטראקציות חברתיות – בסיס התרגול והאימון מתקיים בקבוצות, בקבוצות אלה ישנם אנשים שונים, דרגות שונות, מנטליות שונה ולעיתים גם הפרשי גילאים לא קטן. המשותף לכולם שהם אוהבים אומנויות לחימה... דעתי האישית שכאשר אדם מצטרף לקבוצה שעוסקת באומנויות לחימה הרבה זמן, המשמעות היא שהוא מצטרף לאנשים מאוד איכותיים (רק כאלה מסוגלים להתמיד כל כך הרבה שנים בפעילות כזו) לחברי קבוצה כאלה יש המון יתרונות, החל מהדרך שהם מקבלים חניכים חדשים עם הרבה חום, תהליך הלמידה שהם מעבירים חניכים חדשים, המקצועיות שלהם וכו', כל אלה מאפשרים אווירה מאוד יציבה ונעימה. ומצד שני אתה כאדם עובר תהליכי חברות איכותיים, מפרים ומקדמים.

בהתאם לפרשנות של ד"ר דניס הנובר:

"להאמין ביכולתך, להיות שלם ומסופק בכל פעולותיך. כבוד לעצמך אומר לבחור בדרך של התמודדות מתמדת, להיות עקבי, להתאמן, להביט תמיד קדימה, ליהנות מכל אשר אתה עושה. להיות מסוגל לאהוב מתוך ראיית הנדירות והייחודיות הגלומים בכל רגע בחיים. לא לוותר, לא להישבר, לא להפנות את הגב או להשפיל ראש. כל יום שחור מתחלף ליום של אור. כל יום עבורך הוא מתנה מאלוהים"

 

אני מזמין אתכם לדף הפייסבוק https://www.facebook.com/denis.hisardut/

נהנתם מהמאמר? שתפו אותו עם החברים שלכם :-)

Share on facebook
Facebook
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email

אני לא כותב הרבה, אבל שאני כותב...

אלה בדרך כלל המאמרים הכי מקיפים בנושאי אומנויות הלחימה 
רוצה שאעדכן אותך על המאמר הבא? אשמח לצרף אותך לקהילה שלי: 

שיתוף

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on whatsapp